עקבו אחרי

אוקייי חבריםם הנה סיפור לתחרות של בבדוקי! כןכן לקחתי את זה קשה מדי..
בכל שנה, פסטיבל הפחד של טרופי מביא איתו תלבושות, אפקטים ודברים מגניבים. אבל השנה, נוסף פריט חדש שלא הופיע באף קטלוג, לא נכתב עליו כלום – רק שחקנים מסוימים קיבלו אותו בהפתעה:
"מסכת נובה."
היא נראתה פשוטה – שחורה עם חיוך לבן רחב מדי, ועיניים סגורות.
אבל כשחברה שלי דניאל שמה אותה על הדמות שלה, דברים התחילו לקרות.
בהתחלה, הדמות שלה התחילה לזוז מוזר. קופצת פעמיים בלי סיבה. מסתכלת למצלמה.
אחר כך – המוזיקה השתנתה רק אצלה. במקום מוזיקה של פסטיבל, היא שמעה יללה מתמשכת ברקע.
ואז… בכל מקום שהיא הייתה בו – כל השחקנים עזבו. כאילו המשחק ידע.
"זה רק באג," היא אמרה. "המסכה סתם מוזרה."😕
אבל אז, בלילה, היא קיבלה שיחה מוזרה בוואטסאפ.
מספר לא שמור. לא תמונה.
הודעה אחת בלבד:
"את לקחת משהו ששייך לנובה. אל תסתכלי במראה."👁️
היא צילמה לי את ההודעה, צוחקת שזה טרול.
אבל אז, כשפתחה מצלמה בסנאפצ’ט — היא ראתה את עצמה, עם המסכה.
הקטע המפחיד?
היא לא לבשה אותה במציאות.
היא הייתה לבד בחדר. לא במשחק.
אחרי כמה דקות, היא שלחה לי הודעה קולית בלחישה:
"אני שומעת צעדים מחוץ לחדר שלי, אבל אין אף אחד בבית..."😨
התקשרתי אליה. היא ענתה, נשמעה מתנשפת. ואז נשמעה טריקת דלת.
“היא במראה,” היא לחשה.
"מה?" שאלתי.
“המסכה. היא לא במשחק. היא... מולי.”
השיחה התנתקה.
ניסיתי לשלוח לה אלף הודעות. כלום.
אבל בלילה – בזמן ששיחקתי – ראיתי אותה מחוברת. דמות שלה עומדת קפואה ליד הבמה בפסטיבל.שלחתי לה הודעה: "את בסדר?"
היא ענתה:
"דניאל כבר לא פה."
***
הייתי חייבת לעשות משהו. התחלתי לחפש בשרתים, בגוגל, ביוטיוב –
עד שמצאתי שרת דיסקורד ישן בשם "NovaInside".
בתוכו היה ערוץ אחד בלבד: #השער.
בתוך הערוץ – קובץ להורדה.
שם הקובץ: "mirror-unlock.key"
היה כתוב שם:
"מי שפותח את השער, נכנס בעצמו. אבל מישהו אחר יוצא."
הורדתי. הפעלתי.
המסך שלי קפא. דמותי הופיעה מול מראה ענקית בתוך המשחק.
בתוכה – עשרות שחקנים עם אותה מסכה. קפואים.
אבל אחת מהן זזה. התקרבה למראה.
זו הייתה דניאל.
היא הסתכלה ישר עליי וכתבה בצ’אט:
"אם את רוצה שאחזור, את צריכה להחליף."
הופיע לי כפתור:
"הקרבה"
לחצתי.
הכול החשיך.
כשהתעוררתי – דניאל שלחה לי הודעה.
“אני לא זוכרת כלום… אבל המחשב שלי נדלק באמצע הלילה, ופתאום הייתי בלובי. איפה היית אתמול?"
הסתכלתי בדמות שלי במשחק.
היא נעלמה.
לא מופיעה כאילו מעולם לא הייתה קיימת.
רק דמות אחת חדשה נעמדה עכשיו ליד המראה בפסטיבל.
לא מזוהה. בלי שם.
ועם מסכה שחורה.
מחייכת.😶🌫️
אבל לפחות דניאל חזרה.
וזה שווה הכל.
אפילו אם מסיכת נובה.. עכשיו איתי.
#סיפורתחרותבבדוקי4
בכל שנה, פסטיבל הפחד של טרופי מביא איתו תלבושות, אפקטים ודברים מגניבים. אבל השנה, נוסף פריט חדש שלא הופיע באף קטלוג, לא נכתב עליו כלום – רק שחקנים מסוימים קיבלו אותו בהפתעה:
"מסכת נובה."
היא נראתה פשוטה – שחורה עם חיוך לבן רחב מדי, ועיניים סגורות.
אבל כשחברה שלי דניאל שמה אותה על הדמות שלה, דברים התחילו לקרות.
בהתחלה, הדמות שלה התחילה לזוז מוזר. קופצת פעמיים בלי סיבה. מסתכלת למצלמה.
אחר כך – המוזיקה השתנתה רק אצלה. במקום מוזיקה של פסטיבל, היא שמעה יללה מתמשכת ברקע.
ואז… בכל מקום שהיא הייתה בו – כל השחקנים עזבו. כאילו המשחק ידע.
"זה רק באג," היא אמרה. "המסכה סתם מוזרה."😕
אבל אז, בלילה, היא קיבלה שיחה מוזרה בוואטסאפ.
מספר לא שמור. לא תמונה.
הודעה אחת בלבד:
"את לקחת משהו ששייך לנובה. אל תסתכלי במראה."👁️
היא צילמה לי את ההודעה, צוחקת שזה טרול.
אבל אז, כשפתחה מצלמה בסנאפצ’ט — היא ראתה את עצמה, עם המסכה.
הקטע המפחיד?
היא לא לבשה אותה במציאות.
היא הייתה לבד בחדר. לא במשחק.
אחרי כמה דקות, היא שלחה לי הודעה קולית בלחישה:
"אני שומעת צעדים מחוץ לחדר שלי, אבל אין אף אחד בבית..."😨
התקשרתי אליה. היא ענתה, נשמעה מתנשפת. ואז נשמעה טריקת דלת.
“היא במראה,” היא לחשה.
"מה?" שאלתי.
“המסכה. היא לא במשחק. היא... מולי.”
השיחה התנתקה.
ניסיתי לשלוח לה אלף הודעות. כלום.
אבל בלילה – בזמן ששיחקתי – ראיתי אותה מחוברת. דמות שלה עומדת קפואה ליד הבמה בפסטיבל.שלחתי לה הודעה: "את בסדר?"
היא ענתה:
"דניאל כבר לא פה."
***
הייתי חייבת לעשות משהו. התחלתי לחפש בשרתים, בגוגל, ביוטיוב –
עד שמצאתי שרת דיסקורד ישן בשם "NovaInside".
בתוכו היה ערוץ אחד בלבד: #השער.
בתוך הערוץ – קובץ להורדה.
שם הקובץ: "mirror-unlock.key"
היה כתוב שם:
"מי שפותח את השער, נכנס בעצמו. אבל מישהו אחר יוצא."
הורדתי. הפעלתי.
המסך שלי קפא. דמותי הופיעה מול מראה ענקית בתוך המשחק.
בתוכה – עשרות שחקנים עם אותה מסכה. קפואים.
אבל אחת מהן זזה. התקרבה למראה.
זו הייתה דניאל.
היא הסתכלה ישר עליי וכתבה בצ’אט:
"אם את רוצה שאחזור, את צריכה להחליף."
הופיע לי כפתור:
"הקרבה"
לחצתי.
הכול החשיך.
כשהתעוררתי – דניאל שלחה לי הודעה.
“אני לא זוכרת כלום… אבל המחשב שלי נדלק באמצע הלילה, ופתאום הייתי בלובי. איפה היית אתמול?"
הסתכלתי בדמות שלי במשחק.
היא נעלמה.
לא מופיעה כאילו מעולם לא הייתה קיימת.
רק דמות אחת חדשה נעמדה עכשיו ליד המראה בפסטיבל.
לא מזוהה. בלי שם.
ועם מסכה שחורה.
מחייכת.😶🌫️
אבל לפחות דניאל חזרה.
וזה שווה הכל.
אפילו אם מסיכת נובה.. עכשיו איתי.
#סיפורתחרותבבדוקי4
3 לייקים
3 תגובות



